מה זה הבניינים האלה בבתי העלמין? למה קוברים אנשים במגירות?

קבורה שדה

זו שיטת הקבורה הכי נפוצה ומוכרת בישראל, מקובל לחשוב שהיא כאן מקדמת דנא, אבל ככל הנראה קדמו לה שיטות קבורה אחרות נדון בחלק מהן בהמשך.

בשיטה זו נקבר אדם בודד בכל חלקת קבר. גודל הקבר הוא בדרך כלל 200X60 ועומקו נע בין 1.3 מטר ל2 מטר.  בשיטה זו אפשר להכניס בין 250 ל450 קברים לדונם.

קבורת מכפלה/זוגית/משפחתית וגם שלישיות

שיטה זו היא השיטה הראשונה שבה השתמשו לציפוף של קבורה, מדובר בקבר שנחפר לעומק של 2 מטר ומעלה ויכול להכיל 2 או 3 נפטרים. הנפטר הראשון מורד לעומק הבור, מעליו מונחות אבני גולל (זהו שמן של הלוחות שמכסות את הנפטר) ומעליהם שכבת אדמה (60 ס"מ). מעל הקבר מוקמת מצבה, בבוא העת יפתח חלקה העליון של המצבה ויוכנס הנפטר השני שגם הוא יכוסה באבני גולל.

בדרך ככל השיטה משמשת לקבורה של בני זוג או בני משפחה, אבל בשנים האחרונות בגלל מצוקת מקומות הקבורה בבתי עלמין אחדים, קוברים גם זרים בקברי מכפלה.

יש אנשים ששואלים חצי בבדיחה, מי למעלה? מי למטה? ובכן….זה תלוי במי שהולך לעולמו ראשון.

המצבה מעל קבר כזה מחולקת לשניים לאורך או לרוחב או ממש על פני החלק השוכב, ראיתי דרכים יצירתיות מאוד לעיצוב מצבות כאלה המבטאות  המבטאות את הקשר בין שני הנפטרים ואו ממש חלוקה של המצבה לשתי קוביות נפרדות במקרה שהנפטרים הינם זרים..

קבורת סנהדרין/כוכים/מגירות/תאים

בשל מצוקת הקרקע לבתי עלמין החליטה מדינת ישראל להרוות את הקבורה, כלומר לייצר הרבה יותר קברים לדונם, מצוקה זו בולטת בעיקר בערים הגדולות (ירושלים, תל-אביב, חיפה) ולכן  הוחלט לבנות בהן בנייני קבורה לצורך כך נוסו שיטות שונות למבני קבורה. הרעיון הבסיסי נלמד מקברי הסנהדרין שנמצאו בסילואן בירושלים ובעוד אתרים בארץ.

בתקופה העתיקה נחצבו כוכים בקיר של מערה ושם נקברו הנפטרים. בתקופתנו נבנים מבנים העשויים מקוביות בטון המונחות האחת על גבי השנייה, על תחתית הקובייה מפזרים עפר. כדי שהקבורה תענה לדרישות ההלכה לקבור בקרקע העולם,  בין הקוביות קיים  צינור (דמוי הארקה) שמחבר את כל הכוכים לקרקע העולם.

המצבה היא ריבוע שיש ויש מדף קטן להנחת נרות זיכרון ואו פרחים. גם כאן ראיתי מצבות מאוד יצירתיות.

קבורה רמה

אחת מהשיטות לציפוף הקבורה במבני הקבורה היא קבורה ברצפה של הבניין. הבניין בנוי על עמודים או מרפסות בדומה לחניון וכל קומה היא למעשה אמבטיה מלאה בעפר, שבה נחפרים הקברים. אלה יכולים להיות קברי שדה או קברי מכפלה.
למעט בקומת הגג, כל הקומות מקורות וזה הוא יתרון בימי גשם או בימים חמים מאוד. במקרה שהבניין איננו מדורג קיימת מעלית המאפשרת נגישות נוחה.

קבורת על

שיטה חדשנית שפותחה בשנים האחרונות כמענה לצורך של משפחות לקבור את יקיריהם בסמוך לקרובים שנקברו בעבר.

חשוב לדעת שלא בכל מקרה אפשר לבצע את ההליך והוא תלוי בעומק הקבר המקורי ובעוד פרמטרים נוספים. כמו כן לא כל חברות הקדישא מאפשרות את האופציה הזו למשפחות.

לאחר שבודקים מבחוץ שהעומק המקורי מתאים. מסירים את המצבה, אל דאגה הקבר מכוסה באדמה ובאבני גולל והסרת המצבה לא חושפת את תכולתו. מוציאים גם את האדמה עד לאבני הגולל, יוצקים שכבת בטון ומעליה שכבת אדמה שתהווה חציצה ובין הקברים ובסיס לקבר העליון. הכלל הבסיסי הוא שאסור שהנפטר השני יהיה מעל גובה פני האדמה. לפעמים צריך להוסיף מסגרת בטון כדי לאפשר את כיסוי האדמה.

כל התהליך מבוצע על ידי אנשי החברה קדישא והמשפחה נדרשת לשלם את הוצאות הכנת הקבר. אם בתהליך הסרת המצבה,  לא נגרם לה נזק אפשר להחזיר אותה ולהוסיף את שם הנפטר שנוסף, אם אין מקום אפשר להחליף רק חלק מהמצבה או את כולה.