מה זה הבניינים האלה בבתי העלמין? למה קוברים אנשים במגירות?

קבורה שדה זו שיטת הקבורה הכי נפוצה ומוכרת בישראל, מקובל לחשוב שהיא כאן מקדמת דנא, אבל ככל הנראה קדמו לה שיטות קבורה אחרות נדון בחלק מהן בהמשך. בשיטה זו נקבר אדם בודד בכל חלקת קבר. גודל הקבר הוא בדרך כלל 200X60 ועומקו נע בין 1.3 מטר ל2 מטר.  בשיטה זו אפשר להכניס בין 250 ל450 […]

אז כמה עולה קבר? זה לא בחינם?

אחרי שהמדינה החליטה  (אי שם בשנות ה70 של המאה הקודמת) על מתן שירותי קבורה בסיסיים בחינם,  הוסדרה גם הקבורה בתשלום .בחוק שירותי הדת היהודיים למעשה המדינה מספקת שירות קבורה בסיסי מאוד כל חריגה ממנו  כרוכה בתשלום. הרעיון מאחורי גביית התשלום הוא שאמנם המדינה, מממנת באמצעות הביטוח הלאומי את הוצאות יום הקבורה ולכן באופן עקרוני הקבורה […]

קבורה בחינם בישראל, יש דבר כזה?

כדאי שתדעו שקבורה בישראל הוא שירות שניתן בחינם! כן כן בחינם! המדינה, באמצעות הביטוח הלאומי, מממנת את הוצאות יום הקבורה לכל מי שנפטר בישראל, בין אם הוא תושב הארץ ובין אם לא. אז למה אנשים רבים משלמים על השירות הזה? למה כל אחד מכם מכיר אנשים ששילמו כסף רב לחברה קדישא? שירותי קבורה בחינם אי […]

הרב יעקב רוז'ה פרק א'- על זיהוי חללים במלחמת יום הכיפורים

אחת הדמויות המרתקות בעולם הקבורה בישראל היא דמותו של הרב יעקב רוז'ה, הוא חבר מועצת הרבנות הראשית ויו"ר ועדת כבוד המת, סא"ל במיל. ברבנות הצבאית, רב חברה קדישא תל-אביב ועד לאחרונה כיהן בתפקיד הרב של המכון לרפואה משפטית. הוא נשוי ואב לבנות, נכדים ונינה.
הרב רוז'ה נחשב בשנים האחרונות, לסמכות ההלכתית בנושאי קבורה בישראל. הוא עסוק בשאלות הלכתיות ומוסריות הקשורות לזיהוי ולקבורת נפטרים אזרחיים וצבאיים שמופנות אליו מהארץ ומחוצה לה.
מהכרות אישית עם הרב אני יודעת שהוא איש רגיש מאוד ורגישותו הרבה ניכרת בפסקי ההלכה שלו. הוא מסור מאוד ועונה לשאלות ובעיות שמופנות אליו בכל שעות היממה.
גם הפעם שאלתי את עצמי כיצד הגיע לעיסוק בתחום כל כך לא שגרתי.
מיד עם תחילת השירות שלו פרצה מלחמת יום הכיפורים, בפרק תוכלו להאזין לעדות מצמררת מהימים ההם.
בין השאר, כיצד טיפלו בחללי המלחמה ההיא ואילו לקחים הופקו מאז? מה היו ההשלכות הנפשיות על מי שזה היה התפקיד שלו ואיך מתמודדים, עם הזיכרונות שנים רבות אחרי?
אזהרה הפרק מכיל תכנים קשים להאזנה.

על ה"בשורה המרה" מערך מודיעי הנפגעים של צה"ל

על "הבשורה המרה" ועל התמיכה במשפחות הנפגעים במחלקת נפגעים בצה"ל
לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל רציתי ללמוד על ההתמודדות עם אובדן חיי אדם בעולם הצבאי. איך מבשרים למשפחות את ה"בשורה המרה", שברגע אחד מרסקת את עולמם ומשנה אותם לעד? מי האנשים המיוחדים שנושאים בתפקיד הזה? כיצד מכינים אותם? למה צריך לשים לב ברגע גורלי כזה? מהי מערכת התמיכה הריגשית במבשרי הבשורה? והאם אפשר לצפות את תגובת המשפחה ולהתכונן אליה מראש?
על העולם של מחלקת נפגעים בצה"ל שוחחתי עם אל"מ במיל. דפנה הררי, דפנה בת 57 נשואה+3 וסבתא. מאחוריה שירות בן 28 שנה בתפקידה האחרון שירתה כראש מחלקת נפגעים בצה"ל.
עם שחרורה כיהנה כמנכ"לית עמותת אתגרים ובשנים האחרונות מרצה ומרכזת הכשרות בבית הספר המרכזי להכשרת עובדי רווחה. מנחה ומלווה קבוצות בעמותת "מסע שחרור".

האם קוברים מתאבדים מחוץ לגדר?

  כל אובדן של אדם קרוב הוא קשה, אבל אובדן בעקבות התאבדות הוא קשה אף יותר ופעמים רבות מותיר את המשפחה עם שאלות לא פתורות ורגשי אשמה. אחת השאלות שמטרידות את המשפחה היא השמועה על כך שמתאבדים נקברים מחוץ לגדר. היהדות רואה את קדושת החיים כערך עליון ומשאירה את ההחלטה על סיומם בידי בורא העולם. […]