מאמרים

אז כמה עולה קבר? זה לא בחינם?

אחרי שהמדינה החליטה  (אי שם בשנות ה70 של המאה הקודמת) על מתן שירותי קבורה בסיסיים בחינם,  הוסדרה גם הקבורה בתשלום .בחוק שירותי הדת היהודיים

למעשה המדינה מספקת שירות קבורה בסיסי מאוד כל חריגה ממנו  כרוכה בתשלום.

הרעיון מאחורי גביית התשלום הוא שאמנם המדינה, מממנת באמצעות הביטוח הלאומי את הוצאות יום הקבורה ולכן באופן עקרוני הקבורה הבסיסית בישראל היא בחינם, אבל היא לא מממנת את רכישת הקרקעות ואת פיתוח בתי העלמין. את כספי הפיתוח הללו חברות הקדישא גובות מהציבור, באמצעות מכירת המוצרים והשירותים שהותר להן למכור.

אפשר לומר שהמדינה גובה מהאזרח, באמצעות חברות הקדישא, סוג של מס, שמטרתו לממן  פיתוח שטחי קבורה.

חשוב לציין שהכספים שנגבים מהציבור נשמרים ומנוהלים בקרן מיוחדת המשמשת אך ורק לרכישת קרקע ולפיתוח בית העלמין ולא לשום צורך אחר.

אז על מה משלמים?

רכישת מקום קבר מחיים

הרעיון הבסיסי הוא שאם אדם בוחר לשריין לעצמו מקום קבר בחייו, הוא צריך לשלם על השירות הזה, שימו לב!! על הזכות לשמור מקום קבר ולא על השטח עצמו, זו לא עסקת נדל"ן.

המחיר הבסיסי של רכישת מקום קבר מחיים, שונה מעיר לעיר, הוא קבוע בחוק שירותי הדת היהודיים ונגזר מהוצאות פיתוח שטחי הקבורה באותו ישוב. איך זה עובד? המדינה בדקה לפני שנים את עלויות הפיתוח הספציפיות לכל ישוב וכך הוחלט מה יהיה התעריף. יוצא שמי שבוחר לרכוש קבר מממן את פיתוח שטח הקבורה של מי שיקבר בחינם (כולל למשל את  בניית מבני קבורה).

כך קורה מצב שהתעריפים בשתי ערים שכנות עשויים להיות שונים מאוד. לדוגמא התעריף לתושבי הרצליה הוא 14,369 ₪ והמחיר לתושבי רמת השרון השכנה הוא 4,547 ₪ (*לציין שהמחירים נכונים ל01/2021, הם מתעדכנים מידי שנה לפי המדד)

חוק שירותי הדת קובע מדרג של הנחות שברובן מיועדות לעודד שימוש בקבורה רוויה ומוסברים להלן:

  • רכישה של מקום קבר בחיים, ליד בן זוג שנפטר, בעיר המגורים, מזכה בהנחה של 20%.
  • רכישה של מקום קבר בחיים בקבורת מכפלה (זוגית משפחתית) מזכה בהנחה של 20%. (ויש גם כפל הנחות ולכן רכישת מקום ליד בן זוג שנפטר בשיטת קבורה זו תזכה בהנחה של  36%)
  • רכישה של מקום קבר בחיים בקבורת סנהדרין (כוכים/קומות) מזכה בהנחה של 25%. (גם כאן בגלל כפל הנחות מקום ליד בן זוג שנפטר בשיטת קבורה זו תזכה בהנחה של  40%)
  • לעומת זאת רכישה של קבר בחיים שלא בישוב המגורים תעלה 20% יותר מהתעריף הקבוע בחוק וגם לא מזכה בהנחה לבן זוג.

יש לציין שהזכות לרכישת מקום קבר בחיים, היא זכות בסיסית בחוק והחברה קדישא חייבת לאפשר אותה, כל האפשרויות האחרות אין החברה קדישא מחוייבת לאפשר והן תלויות גם בזמינות המקום. במקרים חריגים של מחסור בשטחי קבורה, מאפשרים באופן זמני לחברה קדישא לסרב למכור מקומות בחיים שלא ליד בן זוג או לתושבים מחוץ לעיר.

רכישת מקום קבר לאחר הפטירה

כאמור, אדם זכאי להקבר בחינם במקום מגוריו. אבל לפעמים המשפחה בוחרת לרכוש מקום קבר לאחר הפטירה (מהסיבות המפורטת בהמשך) המחירים, במקרה זה אינם מפוקחים ונתונים להחלטה של גוף הקבורה.

לציין כי גם הכספים האלה נשמרים בקרן הפיתוח ויכולים לשמש רק לפיתוח שטחי קבורה, הם חלק  מהכספים הנגבים מהציבור ומשמשים לפיתוח בתי ה עלמין והמשכיות שירותי הקבורה.

חלקה חריגה

כאשר הביטוח הלאומי חותם על הסכם מול גוף הקבורה, הוא מקצה שטח שמכיל 10% מחלקות הקבר לקבורה בתשלום. חלקה זו נקראת חלקה חריגה.

למה משמשת חלקה חריגה?

 

קבורה בתשלום של נפטרים מחוץ לשטח השיפוט

במקור שימשה החלקה החריגה לקבורה בתשלום של נפטרים שאינם שייכים לשטח השיפוט של גוף הקבורה. לדוגמא: משפחה של נפטר מצפת שתבקש לקבור אותו ברעננה תדרש לשלם עבור הקבורה והוא יקבר בחלקה החריגה.

כמה? מכיוון שאין מחיר אחיד, הוא משתנה בין עיר לעיר כדי לברר יש צורך להתקשר לברר. אמנם לפי התקנות המחירים הללו מפורסמים באופן גלוי במשרדי גוף הקבורה (על מנת לודא שוויוניות) אבל אין מקום שמרכז את המידע הארצי.

עידוד הקבורה הרוויה

עם המעבר לשיטות של קבורה רוויה נולד שימוש נוסף לחלקה החריגה. על מנת לעודד שימוש בקבורה רוויה, הקבורה בחינם לתושבי הישוב תהיה בשיטת הקבורה הרוויה ביותר, האלטרנטיבה הרוויה פחות (מכפלה או שדה) תהיה בדרך כלל בחלקה חריגה ובתשלום.

לדוגמא: אם שיטת הקבורה בחינם בישוב  מסוים, היא קברי מכפלה (זוגית/משפחתית) לבני זוג אבל המשפחה מתעקשת על  קבורה שדה (אחד ליד השני) הם יוכלו לבקש לרכוש לנפטר קבר בתשלום בחלקה חריגה בתשלום ולידו קבר בחיים לבן הזוג (לפי התעריף הקבוע בחוק).

בית עלמין סגור

בית עלמין סגור הוא בית עלמין שהוכרז כזה על ידי הביטוח הלאומי. בדרך כלל מדובר על בית עלמין שמקומות הקבורה בו כמעט נגמרו (בשנים האחרונות נקבע כי מדובר בניצול של 99% מחלקות הקבורה) רשימת בתי עלמין סגורים

בתי עלמין סגורים נחשבים למבוקשים, משפחות רבות מבקשות לקבור את יקיריהן קרוב לקרובי משפחה שנקברו בהם בעבר. פעמים רבות בית העלמין הזה נמצא במקום אטרקטיבי בעוד בתי העלמין החדשים הורחקו לפרברי העיר או מחוץ לעיר לגמרי.

המחירים בבתי העלמין האלה אינם בפיקוח ובדרך כלל גבוהים מאוד לעיתים נדירות יכולים להגיע לסכומים דמיוניים של 120,000 ש"ח

גם במקרה הזה הכספים  נצברים בקרן הפיתוח ויכולים לשמש רק לפיתוח שטחי קבורה, הם חלק מתמהיל הכספים הנגבה מהציבור ומשמש להמשכיות שירותי הקבורה.

בשנים האחרונות יש תחושה שבבתי העלמין האלה קרה נס פח השמן והאחוז הבודד הנותר של חלקות הקבורה הולך וגדל, אם באמצעות מחיקת שבילים ואו שטחי ציבוריים ואם על ידי שימוש בשיטת "קבורת על"

במקומות רבים נשמעת ביקורת ציבורית על חברות הקדישא בעניין הזה, למי שמסתכל מבחוץ נדמה שמדובר במפעל להדפסת כסף. אבל נראה שכל זמן שהמדינה מטילה על חברות הקדישא לצבור כספים, שישמשו לפיתוח שטחי קבורה ותחזוקת בתי עלמין עתיקים, אין מנוס מגביית סכומים כאלה ממי שמבקש שירות חריג.,

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בלוגים נוספים: